מפגשי מומחים

חסרים תזונתיים בעולם משמין

יום העיון בנושא חסרים תזונתיים בעולם משמין נערך ב - 23.02.2015, במתחם הסינמה סיטי גלילות לתקצירי ההרצאות: ביטחון תזונתי בישראל- משבר, לחברה בריאה, דורית אדלר – דיאטנית חברתית ודיאטנית ראשית, המועצה הלאומית לביטחון תזונתי (טקסט מלא של המאמר)   "אני לא אוכל X" – השלכות בריאותיות של הימנעות ממזונות, ד"ר טלי סיני - דיאטנית, PhD, RD - חוקרת תזונה גדילה והתפתחות בילדים, ביה"ס לתזונה, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש סמית, האוניברסיטה העברית בירושלים - קישור לתקציר   ביטחון תזונתי היבטים גלובאליים: עבר, הווה ועתיד, פרופ' מיכה הופ – אפידמיולוג, אוניברסיטת תל אביב - קישור לתקציר המטופל הבריאטרי: העמדה הטיפולית היעילה לקידום התנהגות מעודדת בריאות, ד"ר דלית ויסמן - PhD, RD -   טפול קוגניטיבי התנהגותי אינטגרטיבי ללא-דיאטה באכילה רגשית. המרכז לבריאות הנפש ע"ש בריל מחוז ת"א-יפו - קישור לתקציר   תת תזונה במדינות מתפתחות, ד"ר שירי טננבוים – מנהלת המרפאה החברתית בית החולים "שיבא" - קישור לתקציר

תזונה וספורט - התאמה מרבית

מפגש המומחים בנושא תזונה וספורט - התאמה מרבית נערך ב- 26.02.2014, במתחם הסינמה סיטי, גלילות. לתקצירי ההרצאות:

התסמונת המשולשת של הספורטאית – לא לנשים בלבד, פרופ' נעמה קונסטנטיני, מנהלת המרכז לרפואת ספורט, מח’ אורטופדית – מרכז

רפואי אוניברסיטאי הדסה

חלב כמשקה ספורטרקפת אריאלי - תזונאית קלינית וספורט R.D, M.Sc , המרכז לרפואת ספורט,  מח’ אורטופדית – מרכז רפואי אוניברסיטאי הדסה

מצגת - חלב כמשקה ספורט - רקפת אריאלי

האדם הפעיל מול הספורטאי המקצוען - אספקטים ושיקולים בתזונת ספורט,  פז שוסטר - דיאטן קליני R.D , מתמחה בתזונת ספורט

מקומה של פעילות גופנית בטיפול בהשמנהיאיר להב - דיאטן קליני וספורט, איש חינוך גופני – המרכז הבינתחומי לתזונה פעילות ובדיקות – ת"א

NLP - לקרוא אנשים ולהניעם לפעילותמיקי ברקל - מרצה, מאמן בכיר ומורה מוסמך ל NLP , מנכ”ל מכללת “ NLP לשם שינוי”

 

 

תמונה למפגש

הפחתת סוכר ומלח - השפעות והשלכות

מפגש המומחים בנושא הפחתת סוכר ומלח - השפעות והשלכות נערך ב-  21.10.2013, במתחם הסינמה סיטי, גלילות. לתקצירי ההרצאות:

השפעות מטבוליות וקליניות של צריכת סוכריםד"ר שירה זלבר-שגיא, דיאטנית קלינית ואפידמיולוגית 

מצגת - ד"ר שירה זלבר שגיא

הפחתת סוכר  - כוונות מתוקות ואתגרים לא פשוטיםד"ר פרננדו שבד, סמנכ"ל מו"פ אסטרטגי ומדען ראשי, קבוצת גלעם

מצגת - ד"ר פרננדו שבד

המוח כשחקן ראשי בשליטה והתמודדות עם התמכרות למתוקאורלי יונה דרורי. דיאטנית קלינית,  B.A בפסיכולוגיה, מאמנת אישית, מנחת קבוצת מוסמכת

"המלוח, המתוק, המר והשאר" - מחקרים חדשים בתחום החישהד"ר מאשה ניב, מרצה בכירה במכון לביוכימיה, מזון ותזונה, הפקולטה לחקלאות,

מזון וסביבה ע"ש רוברט סמית, האוניברסיטה העברית

מצגת - ד"ר מאשה ניב

המלח בתעשיית המזון- תפקידים ואתגריםיובל גנדלר, טכנולוג בכיר, קבוצת תנובה. 

1

מפגש מומחים בנושא רקמת השומן

מפגש המומחים בנושא רקמת השומן התקיים בתאריך 31.05.2012 במתחם הסינמה סיטי גלילות. לתקצירי ההרצאות:

האם למזון יש השפעה מבדלת על הרכב רקמות שומן הגוף? פרופ' איריס שי, חוקרת תזונה ומחלות כרוניות, אונ' בן גוריון      

BMI מדד עתיר מוגבלויות - מדדים חלופיים להערכת ההשמנה , ד"ר דרור דיקר, מנהל מחלקה פנימית ד' והמרכז הרב תחומי לטיפול בעודף משקל, בית חולים השרון

שאיבת שומן: עבר, הווה ועתיד, ד"ר בני מייליק, כירורג פלסטי בכיר, מנהל השרות לכירורגיה פלסטית ועיצוב הגוף בירידת משקל, המרכז הרפואי ת"א

   

מפגש מומחים בנושא מטבוליזם

מפגש המומחים בנושא: מטבוליזם התקיים בתאריך 22.2.2012, במתחם הסינמה סיטי, גלילות. ההרצאות : יעילות מטבולית של מקורות אנרגיה, פרופ' איריס שי, חוקרת תזונה ומחלות כרוניות, אוניברסיטת בן-גוריון מדדי הגוף השונים והשפעתם על טיפוסים שונים, גב' איריס שמחוני שגב, פסיכולוגית קלינית שינויים מטבוליים במהלך הרזיה (Weight Loss Resistance)  -תנגודת הירידה במשקל, צחי כנען, דיאטן קליני, מתמחה בהרזיה ובתזונת ספורט פעילות גופנית והשפעתה על מטבוליזם בטווח הקצר והארוך, רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית, המרכז לרפואת ספורט "הדסה אופטימל"

מפגש מומחים - על הקשר שבין הגנום לתזונה

מפגש מומחים - על הקשר שבין הגנום לתזונה מפגש המומחים על הקשר שבין הגנום לתזונה,  התקיים ב - 22.06.2011 , במתחם הסינמה סיטי, גלילות לתקצירי ההרצאות (לחץ על שם ההרצאה לקריאת התקציר) OBESITY- getting personal ד"ר רות בירק, מרצה בכירה, המחלקה לתזונה, הפקולטה למדעי הבריאות, המרכז האוניברסיטאי אריאל הגורם הגנטי בהפרעות אכילה ד"ר רחל בכנר, מרכזת היחידה להפרעות אכילה, פסיכיאטריה של המבוגר, הדסה עין כרם גב' איילת בורד, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים למצגת מהפורום לחץ כאן.גנטיקה וספורטאי עילית: עבר, הווה ועתיד ד"ר ניר עינון, המחלקה לתזונה, הפקולטה למדעי הבריאות, המרכז האוניברסיטאאי אריאל הקשר בין צריכת מגנזיום וסידן לשוני הגנטי בטרנספורטר של מגנזיום והשפעתם על סרטן המעי הגס פרופ' בטי שוורץ, מנהלת בית הספר למדעי התזונה ומרכז אקדמית של המרכז לנוטריגנומיקה ומזונות פונקציונאליים, המכון לביוכימיה, במדעי המזון והתזונה, הפקולטה לחקלאות, האונברסיטה העברית בירושלים למצגת מהפורום לחץ כאן

מפגש מומחים בנושא- ניתוחים בריאטריים

מפגש המומחים שערך מכון תנובה למחקר בנושא ניתוחים בריאתריים, התקיים ב - 23.02.2011, במתחם הסינמה סיטי, גלילות. התוכנית ומצגות הפורום: הגסטרואנטרולוג במערך הטיפול הבריאטרי - האם יש מקום לטיפול אנדולומינאלי, פרופ' זמיר הלפרן, מנהל המכון לדרכי העיכול והכבד, מרכז רפואי תל-אביב, היועץ המדעי של מכון תנובה למחקר למצגת לחץ כאן הטיפול הניתוחים בהשמנת יתר חולנית - התוויות, סוגי ניתוח ותוצאות, ד"ר דון חזן, מנהל היחידה לכרורגיה לפרוסקופית מתקדמת, ביה"ח כרמל, חיפה למצגת לחץ כאןלגעת בבטן הרכה - ראיון אישי עם רועי כפיר ושמחה ג'ן ואר, מנותחים ומנהל פורום קיצורי קיבה ב"תפוז" המטפל המטופל - השנים השמנות והשנים הרזות, אסתר גונן, דיאטנית קלינית, מרצה במכללת תל חי ובמרכז האוניברסיטאי אריאל ניתוחים בריאטריים - האם הנפש יכולה "להשיג" את הגוף ?, שרה הרמתי, פסיכולוגית קלינית ורפואית, אחראית על הפסיכולוגיה הרפואית במערך הבריאטרי, ביה"ח הדסה למצגת לחץ כאן

כנס העשור

כנס העשור של מכון תנובה למחקר - שנוי במחלוקת, סוגיות מרכזיות בעולם התזונה, נערך ב - 09.06.2010, בהיכל התרבות, דרום השרון. הכנס נערך במתכונת חדשנית בה  בכל נושא הציגו שני מומחים המנוגדים בדעותיהם את עמדתם , ואף דנו בשאלה האם חלב מזין או מזיק. לסיקור הכנס לחץ כאן תוכנית הכנס כללה את הדיונים הבאים: חלב - מזין או מזיק ? ד"ר דן קרת, רופא ודוקטור לנטורופתיה, מתמחה בתהליכי הבראה חלב - משקה מועדף, פרופ' יהודה שיינפלד, מנהל מחלקת פנימית ב' והמרכז למחלות אוטואימוניות ע"ש זבלודוביץ', המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר מודל האמון (TRUST MODEL ) בטיפול בהשמנה- בעד ונגד פרופ' מוריה גולן, מנהלת מקצועית שחף, עמותה למיגור הפרעות אכילה בקהילה לימור טל פוני,דיאטנית קלינית, מנהלת המרכזים לטיפול בילדים עם עודף משקל,מחוז מרכז, מכבי שרותי בריאות. ?to D or not to D פרופ' צופיה איש-שלום, מנהלת היחידה למטבוליזם העצם והסידן, מרכז רפואי רמב"ם, פקולטה לרפואה, הטכניון ד"ר גילה רוזן, מנהלת המחלקה לתזונה קלינית, רמב"ם- הקריה הרפואית לבריאות האדם מה יותר בריא - שמן ושרירי או רזה ורפוי ? ד"ר דרור דיקר, מנהל פנימית ד' ומרפאת עודף משקל בי"ח השרון. יו"ר האיגוד לרפואה פנימית ד"ר גל דובנוב-רז, מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, מרכז רפואי ע"ש שיבא, תל השומר בתחילת הכנס ניתנה הרצאת אורח : The New Metabolic Shift: Dairy Modulation of Obesity and Metabolic Disease Prof. Michael B. Zemel Director, Department of Nutrition The University of Tennessee

מפגש מומחים בנושא רעב ושובע

מפגש המומחים שערך מכון תנובה למחקר התקיים ב - 23.02.2010 במתחם הסינמה סיטי, גלילות לתקצירי ההרצאות: "למה רק חלק מאיתנו משמינים ? " , פרופ' זמיר הלפרן, מנהל המכון לדרכי העיכול והכבד, מרכז רפואי תל-אביב, יו"ר הוועדה המדעית, מכון תנובה למחקר Mindfulness - כדרך לרכישת רעב ושובע איילת קלטר, מנהלת המרכז לטיפול ולימוד "שפת האכילה" ומנהלת התוכנית "דיאלוג האכילה", המרכז האוניברסיטאי אריאל השפעת המזון על רעב ושובע , ענבל קרקו , דיאטנית ראשית, שומרי משקל

תוספי תזונה – מדוע, האם וכיצד ?

מכון תנובה למחקר ערך מושב מדעי במסגרת כנס 40 שנות תזונה בישראל בנושא: תוספי תזונה – מדוע, האם וכיצד ? המושב התקיים ביום ד' 14/10/09 קמפוס הפקולטה לחקלאות, רחובות תכנית המושב: יו"ר:  ד"ר גילה רוזן – דיאטנית, מנהלת המחלקה לתזונה קלינית, המרכז הרפואי רמב"ם יו"ר : ד"ר יעקב פוגלמן  - מנהל מרפאת סוכרת, צוות רב מקצועי - קופת חולים לאומית, חיפה מולטיויטמינים כהשלמה תזונתית - האם קיים ביסוס מדעי לנחיצותם? גב' טליה לביא – דיאטנית, עורכת כתב העת Review, מכון תנובה למחקר האם יש מקום לתוספי תזונה ברפואה המונעת? ד"ר גל דובנוב - רז, מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא, בי"ח לילדים ע"ש ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל- השומר אינטראקציות בין תוספי תזונה לתרופות ד"ר צחי הרץ B.Pharm, Ph.D – יועץ בנושאי תרופות ותוספי תזונה כיצד להעריך את המחקרים הקליניים של תוספי התזונה? מחקרי צמח הליקוריש כדוגמא ד"ר ניר ברק - מומחה ברפואה פנימית, מרפאת השמנה, רמת אביב, קופת חולים לאומית ד"ר יעקב פוגלמן  - מנהל מרפאת סוכרת, צוות רב מקצועי - קופת חולים לאומית, חיפה

משבר יש לא רק בדיאטה !

המפגש התקיים ביום ה',  25.06.09 במתחם הסינמה סיטי, גלילות לתקצירי ההרצאות : מינוף ופיתוח עצמי ועסקי בזמנים של משבר כלכלי, שרה ארבל, מאסטר מנטור קואץ(MCC) , חלוצת התחום בעולם ובארץ. מאמנת בעלי תפקידי מפתח בתעשייה הישראלית עידן המשק הרזה - איך להצליח בעידן הכלכלי החדש, ולהמשיך להרוויח, בלי שומנים מיותרים, גיל פרץ, יו"ר המרכז לאימונים בעסקים בע"מ דיאטה בזמן משבר - על הרגלי הצריכה והתזונה של הישראלי לאור המצב הכלכלי, מר אבינועם ברוג, מנכ"ל MarketWatch משבר יש לא רק בדיאטה, גב' נגה שורץ, מנהלת תחום בריאות, תשלובת החלב, תנובה

מפגש מומחים בנושא הפרעות אכילה

מפגש מומחים בנושא הפרעות אכילה, התקיים ביום ה', 26.02.09, במתחם הסינמה סיטי. תקצירי ההרצאות: אנורקסיה נרבוזה - מנבאים לתוצאות, ד"ר מיכל יעקובוביץ'-גוון, האוניברסיטה העברית ירושלים והמכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת, המרכז הרפואי שניידר תפקיד הדיאטנית בטיפול בהפרעות אכילה בקהילה, במסגרת צוות רב מקצועי, סיגל ארוך- דיאטנית קלינית, שחף- טיפול כוללני בהפרעות אכילה המשפחה והתמודדות מיטיבה עם הפרעות אכילה, פרופ' מוריה גולן- שחף, טיפול כוללני בהפרעות אכילה בקהילה;  המכללה האקדמית תל חי והאוניברסיטה העברית בירושלים. Cognitive Behavioral Therapy in Binge Eating Disorder and Bulimia Nervosa, Stein D, M.D., The Pediatric Psychosomatic Department, Safra Children’s Hospital, The Chaim Sheba Medical Center, Tel Hashomer, affiliated with the Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University, Tel Aviv, Israel

מפגש מומחים בנושא עור ותזונה

מפגש מומחים בנושא עור ותזונה התקיים במתחם הסינמה סיטי, גלילות, ביום ג' 28.10.08 לתקצירי ההרצאות: אטופיק דרמטיטיס-כלבים, פרוביוטיקה ומה שביניהם, ד"ר בת שבע מרקוס וד"ר גילה איזמן ההתמודדות הנפשית בפגיעות עור, ד"ר דליה גלבוע הגנת העור מקרינת השמש באמצעות מרכיבי תזונה נבחרים, ד"ר צחי הרץ

מפגש מומחים בנושא נפרולוגיה

מפגש מומחים בנושא נפרולוגיה התקיים במתחם הסינמה סיטי, גלילות, ביום ד', 25.06.08 לתקצירי ההרצאות: אי ספיקת כליות סופנית - האם מדובר במחלה חשוכת מרפא, ד"ר טליה וינשטיין, סגנית יו"ר האיגוד הנפרולוגי הישראלי, סגנית מנהל מחלקת נפרולוגיה, מרכז רפואי ת"א ע"ש סוראסקי תיאור מקרה - לילית זיסמן, דיאטנית קלינית מכון נפרולוגיה ולחץ דם, מכבי שרותי בריאות, הקשר בין התזונה בעולם המודרני לאבנים בכליות, לילך נהרי, נטורופיתית מוסמכת, מנהלת מרפאות "טבע הריפוי" טיפול תזונתי במצבים מיוחדים של כשל כלייתי, נורית סורוקה, דיאטנית קלינית, סגנית מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה, המרכה הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי

סדרת מפגשים מקצועיים: כל מה שרצינו לדעת על המזון : טכנולוגיה, פיתוח, ייצור ושיווק

לתקצירי סדרת המפגשים: מפגש מס' 1: "מה באמת שמים לנו באוכל ? יסודות הטכנולוגיה המודרנית" לחץ כאן מפגש מס' 2: "אל פני העתיד - האם המזון שלנו בטוח ?" לחץ כאן מפגש מס' 3: "שיווק ובריאות - האם הולכים יחד בעולם המזון המודרני ?" לחץ כאן

התסמונת המטבולית

מדובר בתסמונת המאופיינת במספר תסמינים: - השמנה באזור הבטן - עמידות לאינסולין, נטייה לסוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם ומחלות לב - רמה גבוה של חומצת שתן הגורמת לדלקת פרקים - פגיעה עתידית בכליות (הפרשה מוגברת של חלבון בשתן) - נטייה לקרישיות יתר של הדם אצל גברים התסמונת מאיצה מחלות קרדיו וסקולריות וההשמנה אינה מטיבה עם התפקוד המיני ועלולה לגרום לאימפוטנציה. אצל נשים תסמונת זו מתבטאת בעודף אנדרוגנים (הורמוני מין גבריים - טסטוסטרון). תסמונת זו ידועה גם בשם שטיין- לבנטל ומלווה בשחלות פוליציסטיות, קרי אי סדירות של המחזור, בעיות פוריות, השמנה ושיעור יתר. אחד הסממנים האופייניים לתופעה בנשים הנו שיעור יתר באזור שבין הערווה והבטן התחתונה, בדומה לגברים. הורדה במשקל ושיפור הורמונלי: הפרדוקס בתסמונת המטבולית, טמון בעובדה כי אצל נשים קיים קשר בין תנגודת לאינסולין ועודף אנדרוגנים, והמשותף לשני אלה הנה ההשמנה. מסתבר כי אנדרוגנים נובעים מעודף אינסולין ואת מעגל הקסמים הזה ניתן לשבור אך ורק ע"י הורדה במשקל. בדמן של נשים הסובלות מהתסמונת המטבולית לא ניתן להבחין בעודף טסטוסטרון, כיוון שמדובר בהורמון חופשי שאינו נקשר לחלבון. אצל אישה בריאה יהיו 99% של הורמוני המין הגבריים קשורים לחלבון ורק 1% חופשי ואילו אצל מי שלוקה בתסמונת המטבולית יהיו כ 3% אחוזים מהורמון זה חופשיים. טיפול: 1. הורדה של 10% ממשקל הגוף: מחקר אוסטרלי מצא שהורדה במשקל חוסכת סכומי עתק בהפריות חוץ גופיות, כיוון שהירידה במשקל מחזירה את האיזון ההורמונלי לנורמה ומשפרת את הפריון. 2.  טיפול בגלולות למניעת הריון: משפר את האיזון ההורמונלי, מוריד שיעור יתר ומאזן את הליבידו (נשים אלה ניחנות בצורך מיני גבוה בשל עודף האנדרוגנים). דיאטה: הסובלים מתסמונת זו, גברים כנשים, זקוקים לדיאטה דלת פחמימות ולא עתירה בחלבונים. אחת הדיאטות הפחות מתאימות הנה דיאטת אטקינס, שאינה מאוזנת וגורמת לצבירת חלבון ולהרס הכליות. כמו כן, תזונה עתירת חלבון מעלה את רמות ההומציסטאין- הגורם לטרשת עורקים ישירה. דיאטה עשירה בחלבונים לא הוכיחה עצמה בשמירה על המשקל בטווח הארוך, כיוון שעל מנת לשבוע מחלבון יש צורך בכמות גדולה, שעה שפחמימות ממלאות את נפח הקיבה ביעילות רבה יותר. נמצא שהורדה במשקל מסייעת להורדת מינון תרופתי לטיפול בסוכרת ובעודף שומנים בדם.

תוספי מזון - לשם מה ? יובל גנדלר

תוספי מזון -לשם מה? יובל  גנדלר- טכנולוג ראשי מחלבת רחובות תשלובת החלב – תנובה סקירה עם העלייה ברמת החיים והשינוי בהרגלי צריכת המזון,  לתוספי המזון נועד תפקיד מפתח במוצרי המזון. למעשה תוספי המזון מאפשרים לצרוך ולהנות מצריכת מזון טעים, איכותי ובטיחותי, כל זאת בנוחות מרבית וללא צורך בבישול יומיומי. מוצר  המזון זמין ונוח לכל דורש. תוספי מזון (Food additives) תוספי מזון (Food additives) אלו חומרים המוספים למזון לצורך מטרה טכנולוגית  חומרים, שבדרך כלל אינם נצרכים כשלעצמם כמזון או כרכיב במזון כמו כן, אינם נחשבים כחומרי מוצא ליצור המזון. המטרות הטכנולוגיות, שלשמן מוספים תוספי המזון הנן רבות ומגוונות: המתקה, שימור, צבע, חומרי תפיחה, מייצבים, מתחלבים  ועוד... הוספתם נעשית בשלבי היצור, העיבוד, ההכנה, טיפול, אריזה. עם הוספתם הם הופכים לחלק מהמוצר הסופי והשפעתם הנה בהיבט הטכנולוגי.  לדוגמא:  מייצבים בריבה שומרים על מרקמה, מתחלבים מונעים הפרדת פאזות, הסמכת פודינגים ועוד... תוספי המזון אחראים/תורמים לתכונותיו של מוצר המזון. כמה מוסיפים מהתוספים? בדרך כלל, ברוב סוגי התוספים, למעט צבעי מאכל, חומרי המתקה או חומרים משמרים, נהוג להוסיף כמות נאותה (quantum satis). כמות זו הנה הכמות המינימלית על מנת להשיג את המטרה הטכנולוגית הרצויה. הכמות המוספת הנה בהתאם לכללי יצור נאותים (GMP-good manufacturing practice), כמות זו אינה עוברת את הרמה הנדרשת על מנת להשיג את האפקט הטכנולוגי הרצוי.  במשך  השנים מוסדו כל התוספים לחקיקה מאוגדת ומעוגנת באירופה ארה"ב וישראל.  הסימון כיום מבוצע על סמך התקנות החוקים והתקנות הנהוגים. באופן כללי נשאלות השאלות הבאות לגבי הוספת כל תוסף למזון: האם תוסף המזון הספציפי מותר להוספה? האם ניתן להוסיפו לסוג מזון מסוים? מה כמותו המותרת? ומה הכמות המותרת במוצר מזון אליו מיועד?  התשובות לשאלות אלו מעוגנות בתקנות ובחוקים השונים ועל פיהם מתקבלת ההחלטה הסופית בנוגע לסוג התוסף שניתן להוסיף וכמותו במוצר והסימון על גבי האריזה נעשה בהתאם.

ביוטכנולוגיה במזון - אספקטים תזונתיים ובריאותיים, פרופ' ישראל גולדברג

ביוטכנולוגיה במזון – אספקטים תזונתיים ובריאותיים פרופ' ישראל גולדברג – המחלקה לגנטיקה מולקולרית וביוטכנולוגיה, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים תעשיית המזון הינה הצרכנית הוותיקה והגדולה של תהליכים ותוצרים ביוטכנולוגיים. בשנים האחרונות חלו התפתחויות מהירות בביוטכנולוגיה המודרנית, קרי בהנדסה גנטית ובפענוח הגנום ההומני, וגברה האפשרות ליישום הממצאים החדשים בתעשיית המזון. התפתחויות אלה מתרחשות במקביל להתפתחויות המהירות בהוכחת האפקטים הבריאותיים של מרכיבי מזון בבני אדם (מהפיכת המזונות הפונקציונליים). במקביל חלות התפתחויות דרמטיות בהכרה ובהבנה שידיעת המטען הגנטי (ובעתיד גם המטבוליזם) של האינדיבידואל מאפשרת הנחיות תזונתיות אישיות מדויקות יותר שיתרמו חיובית לבריאותו (מהפיכת התזונה הגנומית). בהרצאתי אעמוד בקצרה על התפתחויות אלה ואתרכז, בלווית דוגמאות רלבנטיות, בתרומתה של הביוטכנולוגיה לשטח המזון, התזונה והבריאות. תרומת הביוטכנולוגיה תתואר בארבע קטגוריות לפי נוכחות ה- DNA הרקומביננטי (rDNA) במזון: 1. ה- rDNA הינו המזון. 2. מיקרואורגניסמים מהונדסים גנטית הנמצאים במזון. 3. תוצרי מזון המיוצרים ע"י אנזים המיוצר בטכנולוגית ה- rDNA. 4. מולקולות המבודדות ומנוקות טרם שימושן כמרכיבי מזון.

העשרת מזון - מגמות והזדמנויות, שי קרלינסקי

העשרת מזון – מגמות והזדמנויות שי קרלינסקי- מנהל תחום מקרואנקפסולציה , LycoRed סקירה עם השתנות רמת החיים וקצב החיים שלנו אנו מציבים דרישות נוספות למזון אותו אנו רוכשים וצורכים. אנחנו רוצים מהמזון שיהיה בריא, פשוט לצריכה, שאפשר לאכול אותו בבית אבל גם בחוץ , שיכיל פחות סוכר,שומן ומלח ,שייתן חוויה והכי חשוב ,שיהיה טבעי. יצרניות המזון מסבירות לנו שלמזון יש גם קונספט- של גיל, של מצב אנרגטי, של שעה במהלך היום, של מצב רוח ואפילו של צבע המזון. כל אלה מציבים רף מאד גבוה של דרישות שיש להוסיף לחומר הגלם הבסיסי שמרכיב את המזון המעובד. האתגרים בכדי לעמוד בדרישות הללו יש ליצרני המזון אתגר לא קטן: גם להוסיף רכיבים בעלי ערכים מוספים, שלא יפגמו בתכונות האורגנולפטיות של המזון (טעם,ריח,צבע,מרקם) ,גם שהרכיבים התזונתיים ישרדו הן את תהליכי היצור ,את חיי המדף וגם, וזה אולי החשוב ביותר, יעמדו בתנאי הרגולציה הנדרשים. ההזדמנויות חברות המייצרות תוספי תזונה משקיעות משאבים אדירים בפיתוח מטריצות שונות המאפשרות להוסיף את תוספי המזון ביתר נוחות, למשל : מיסוך טעמים של ויטמינים/מינרלים/תמציות צמחים או ייצוב ויטמינים הרגישים לחום/חמצון/חיי מדף ארוכים. כך מתאפשר להעניק ערך מוסף למוצרים בהם בעבר ,בשל תכונות תוספי התזונה, הדבר לא היה אפשרי. בנוסף לזאת בשוק תוספי התזונה הופיעו חומרים חדשים ,שמקורם טבעי, והם מחליפים את קודמיהם הסינטטיים – הדבר בולט בעיקר בשוק הצבעים הטבעיים. כל זאת ועוד מביאים לפרץ גדול של יצירתיות הנובע מהאפשרויות החדשות, שנפתחו בפני יצרני המזון. ולמרות כל האמור לעיל אנחנו רוצים שהאוכל יהיה טעים- ו"טעים" לפעמים לא עולה בקנה אחד עם חלק מהדרישות האחרות.

על החושים - טכנולוגיה, פסיכולוגיה ומה שביניהם, הוד ינובר

‏על החושים – טכנולוגיה, פסיכולוגיה ומה שביניהם הוד ינובר, סגן מנהל אגף המחקר והפיתוח של תשלובת החלב, תנובה 5 חושים לאדם – הראיה, השמיעה, הטעם, הריח והמישוש – איתם הוא חש ומרגיש את סביבתו. מורכבותו של כל חוש בפני עצמו רבה הן מהיבט המנגנונים הפיסיולוגים והן מההיבט הפסיכולוגי התחושתי. החישה כמכלול מורכבת אף יותר מעצם עובדת קיומן של אינטראקציות בין החושים היוצרות חוויה עמוקה ומעשירה יותר. אין ספק שהערכה של מוצר מזון איננה מסתכמת ב'טעים לי'. החוויה הכוללת שבאכילה, הפרשנות שניתנת לכל חישה הם הבסיס להעדפה הסנסורית. חשיבות רבה קיימת עבור טכנולוג המו"פ להכיר את מנגנוני החישה ואת הקשרים הקיימים בין החושים בכדי לספק עושר סנסורי למוצרים שבפיתוח. לא פעם מוצא עצמו הטכנולוג עומד אל מול אתגרים שמחייבים הכרת ה"תחכום החושי" בכדי לגבור עליהם. החוש הראשון המשתתף בתהליך האכילה הינו חוש הראיה. הצבע, נראות המרקם בגביע, בבקבוק ובכפית הינם בעלי השפעה ישירה על המשיכה/הדחייה שיוצר המוצר אבל גם בעל השפעה עקיפה על טעמו של המוצר. מיד לאחר שהסתיימה ההערכה החזותית של המוצר מתרחשת סערת חושים שמספקת אינפורמציה רבה לגבי תכונות המוצר: הריח, הטעם, השמיעה והמישוש. כל חוש בפני עצמו מספק אינפורמציה המתורגמת במח לתחושות המעוררות מנגנוני זיהוי, זיכרון ופרשנות המעוררים תחושות שבחלקן אמנם אוניברסאליות אך בחלקן אישיות מאוד. אך, כאמור,  גם לאינטראקציות בין החושים משקל רב בחוויה: • הריח והטעם המספקים ביחד את ה'טעם' למוצר משולבים זה בזה באופן כה חזק עד כי אין בכוחנו להפריד בין טעם לריח ולהכיר בכוחו ובמגבלותיו של כל חוש בנפרד. • המישוש והשמיעה שאחראים על חישת המרקם • המישוש והטעם • הטעם והראיה נראה כי חוש הריח הינו אחד המרתקים מבין 5 החושים. מחקרים רבים מעידים כי פרט להיותו חוש ראשוני המשמש את התינוק עוד בבטן אימו מנגנוני חוש הריח ממלאים חלק נכבד מאוד מהגנום האנושי ולכן חשיבותו נמתחת הרבה מעבר לקיום יכולת הרחה. הכרת תרומתם של החושים, כל אחד בנפרד וכולם ביחד להערכת מזונות מספקת כלי חשוב בפיתוח מוצר מחד, ומעצימה ומעשירה את חווית האכילה מאידך.

מפגש 3: שיווק ובריאות - האם הולכים יחד בעולם המזון המודרני ?