ביטחון תזונתי בישראל- משבר, לחברה בריאה

דורית אדלר – דיאטנית חברתית ודיאטנית ראשית, המועצה הלאומית לביטחון תזונתי

הזכות למזון בסיסי בריא הינה זכות אנושית בסיסית. זכות זו מעוגנת כחלק מזכויות האדם בארגון האו"ם. ב 1996 בפסגת המזון העולמי ברומא אישרו ראשי מדינות את הזכות למזון לכל.

ביטחון תזונתי על פי ההגדרה מתקיים כאשר לכלל האנשים בכל זמן יש גישה כלכלית ופיזית למספיק מזון בטוח ומזין המספק את מכלול הצרכים התזונתיים והעדפות המזון, המאפשרים חיים פעילים ובריאים ותפקיד הממשלה להבטיח זכות זו. חוסר ביטחון תזונתי הוגדר בוועדה זאת כהעדר נגישות סבירה למזון מזין בדרכים מקובלות ובכמות מספקת. דרכים מקובלות פרושן, רכישת המזון הנדרש ולא קבלת מזון מגופים פילנטרופיים או איסוף תרומות בקבצנות (World food summit 1996 ) .

דבריו של השופט יצחק זמיר: "אסור שזכויות האדם ישמשו רק את האדם השבע, צריך שכל אדם יהיה שבע, כדי שיוכל ליהנות, למעשה ולא רק להלכה מזכויות אדם" עוני אינו גזרת גורל. לצד האחריות המוטלת על האדם לדאוג לצרכים הבסיסיים שלו ושל בני משפחתו לשם קיומם בכבוד, מוטלת על המדינה חובה משמעותית להבטיח מינימום של קיום אנושי בכבוד לבני

החברה…יודגש כי חדלונה של הממשלה בתחום קידום הביטחון התזונתי גורם לפגיעה דווקא

באוכלוסיות הנזקקות ביותר… הלב דואב כאשר קוראים על משפחה עם ילדים שהמקרר בביתה ריק ממוצרי מזון או על משפחה שסיפרה כי לא רכשה פירות וירקות מפאת מצוקה כלכלית (דו"ח מבקר המדינה פברואר 2014).

לתופעת אי ביטחון תזונתי (אב"ת) במדינות מפותחות גילויים שונים: צמצום במלאי המזון של משק הבית, אכילת מזון לא ראוי לאכילה, והשגת מזון באמצעים לא מקובלים, כגון קבצנות או חיטוט בפחי אשפה. אי ביטחון תזונתי בצורתו הקיצונית עלול לסכן חיים. אך גם אם אינו מגיע לקיצוניות כזו, הוא בוודאי פוגע בתפקוד היומיומי של המבוגר, במצבו הבריאותי, וברמת פעילותו החברתית. ואם כך לגבי המבוגר, על אחת כמה וכמה ביחס לילדים, הנפגעים עקב כך

בהתפתחותם הפיסית והנפשית, בהישגיהם בלימודים ובתפקודם החברתי (הועדה לגיבוש כללי אתיקה לעמותות לביטחון תזונתי. דין וחשבון יוני בראשות שופטת בית המשפט העליון בדימוס איילה פרוקצ'ה 2014). אחריותה של המדינה לדאוג לביטחון התזונתי של תושביה משתקפת באמנה הבין לאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות משנת 1966 שאושררה על ידי מדינת ישראל בשנת 1991.

המדד הנפוץ בעולם למדידת אי ביטחון תזונתי (אב"ת), מבוסס על דיווח שמוסרים משקי בית בסקרים על קשיים כלכליים לרכוש את המזון הנדרש להם, והוא משמש לקביעת רמות שונות של אב"ת על פי חומרתו. אי ביטחון תזונתי הינו מצב הנמדד באמצעות שאלון של 18 שאלות בד"כ והמוכר בעולם, אך הינו שאלון סובייקטיבי. בישראל עשה המוסד לביטוח לאומי סקר טלפוני בשנת 2011 (להלן סקר הביטוח הלאומי) לפי מדד האב"ת. על פי תוצאות הסקר, כחמישית מהמשפחות וכשליש מהמשפחות עם ילדים דיווחו כי הן חוו אב"ת בשנה האחרונה. ממצאי הסקר מלמדים כי בשנת 2011 היו בישראל 308,000 משפחות (894,000 נפשות) שבהן 360,000 ילדים אשר דיווחו כי בשל מחסור בכסף לעתים לא אכלו יום שלם או צמצמו את גודל הארוחות שלהם במשך כמה חודשים בשנה (דו"ח מבקר המדינה פברואר 2014).

ידוע כי מגיפות ההשמנה והסוכרת פוגעות באופן משמעותי יותר באוכלוסיות הנמצאות בעשירונים הנמוכים. מתוך דו"ח העוני האלטרנטיבי 2012 של ארגון "לתת", עולה כי למעלה ממחצית (57%) מנתמכי הסיוע סובלים ממחלות הקשורות בתזונה לקויה ומתחים נפשיים. שכיחותה של מחלת הסוכרת בקרב נתמכי הסיוע גבוהה במידה ניכרת משכיחותה בקרב הציבור הרחב. אחד מכל חמישה נזקקים סובל מסוכרת. קיים קשר בין חולי בסוכרת לבין עוני, אשר משקף את השפעותיה של המצוקה הכלכלית: היעדר הנגישות למזון מותאם לצורך שמירה על בריאות תקינה, לצד היעדר נגישות לרכישת תרופות באופן קבוע. זאת ועוד, בעיות של עודף משקל והשמנה מאפיינות אוכלוסיות שתפריט התזונה שלהן אינו מאוזן, אשר מתבסס בעיקר על פחמימות ודל ברכיבים תזונתיים חיוניים. עוד עולה מהדו"ח כי תזונתם של 42% מהילדים נתמכי הסיוע מבוססת על לחם וממרח בלבד. לפי נתונים של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות בישראל הסיכון של נשים מתחת לקו העוני לסבול מהשמנה הינו פי 1.7 מנשים הנמצאות מעל קו העוני. המצב התזונתי של נשים טרום ובמהלך ההיריון משפיע על הסיכון של האם לסוכרת ורעלת הריון, ועל הסיכון של העובר למומים ולתחלואה, להשמנה, סוכרת והנובע מהם בבגרותם1.

 

לאור העובדה שהסיכון של נשים מתחת לקו העוני לסבול מהשמנה על מכלול תוצאותיה גדול כמעט פי שניים, כך גדלים גם הסיכונים של הדור הבא של אוכלוסיית העשירונים הנמוכים לאי שוויון כלכלי ובריאותי. עוד ידוע כי תזונת התינוק בשנותיו הראשונות בעלת השפעה קריטית על התפתחות המוח, גדילה פיזית והתפתחות קוגנטיבית ונפשית. מדובר על מעגל קסמים שלא ניתן להפריז בחשיבותו. האב"ת עלול להשפיע לרעה על הבריאות הפיזית והנפשית של הסובלים ממנו, ובכלל זה פגיעה בתפקוד היומיומי וביכולות קוגניטיביות וחברתיות, ובייחוד פגיעה במניעת מחלות כרוניות ובטיפול בהן. אב"ת תורם להנצחת מעגל העוני לילדים שגדלים במשפחות שסובלות מאב"ת סיכוי קטן יותר להגיע להישגים בלימודים ולהצליח לפרוץ את מעגל העוני2. מכאן שמצב של אב"ת הינו מצב המשקף תחלואה לא רק לפרט אלא לחברה כולה והשפעתו השלילית על הבריאות והכלכלה עלולות להיות רב דורית ומרחיקת לכת3,4.

מדינת ישראל כמו גם ארה"ב אינן סובלות מחוסר במזון. המציאות בשלב זה, הינה מציאות של חמישית מהאוכלוסייה הסובלת מאי ביטחון תזונתי במדינות של שפע עצום, כולל של תוצרת חקלאית המשומדת לעיתים קרובות, כדי להבטיח מחירים גבוהים אשר מצדם מחמירים עוד יותר את מעגל הקסמים.

מדינת ישראל חייבת למגר את תופעת האב"ת. הטיפול המתחייב הינו מערכתי, כולל הנגשה פיזית וכלכלית של סל מזון בריא בסיסי לכול, כחלק ממימוש הזכות למזון. למדינה כלים רבים, בהם כלים בתחום השפעה של מחירי המזון באמצעות מע"מ דיפרנציאלי, פיקוח על המחירים וכמובן הטיפול במיסים השונים תוך התייחסות לאיכות התזונתית של המזון. נכון להיום המשרדים האחראיים לפקוח על מחירי המזון הינם משרד הכלכלה ומשרד החקלאות, ומשרד הבריאות עד עתה לא היה צד בנושא. כלומר בעת קבלת החלטות על אילו מזונות ייכנסו/יוצאו מפקוח על המחירים, הצד התזונתי בריאותי אינו נלקח כלל בחשבון. באופן דומה ההחלטה על הפחתת מיסוים על מזונות מיובאים הנושא הבריאותי כלל לא נלקח בחשבון. וכך פעם אחר

פעם נכנסים מזונות אשר ההמלצות מנחות להפחית בצריכתם, לפיקוח על המחירים, או לחילופין מיסי היבוא לגביהם מופחתים. האיכות התזונתית חייבת להיות מרכיב מרכזי בבניית המדיניות ובקבלת ההחלטות הנוגעות לכלל שרשרת המזון, כי לכל מרכיב בשרשרת יש השפעה על הביטחון התזונתי האישי והלאומי.

המצב התזונתי: נכון להיום אין לנו מידע לגבי המצב התזונתי של האוכלוסייה הסובלת מאי ביטחון תזונתי. אי ביטחון תזונתי הינו מצב הנמצא על הרצף שבין מצב תזונתי תקין בקצה האחד, לתת תזונה בקצה השני. אב"ת, הינו מצב של סיכון תזונתי הן של חסר רכיבים תזונתיים חיוניים ללא או בשילוב עם צריכה עודפת של רכיבים תזונתיים מזיקים, החל בעודף

קלורי, דרך צריכה מוגברת של סוכרים, שומנים רוויים, שומני טרנס ומלח. כפי שהמדינה באמצעות משרד הבריאות מכתיבים מדדי בריאות לאומיים, אשר כוללים בדיקות כאלה

ואחרות לפי גילאים, קבוצות סיכון ואחרים, כך השיעור העצום של האוכלוסייה הסובל מאב"ת מחייב הערכה תזונתית לאוכלוסייה שנמצאת באב"ת. לפיכך אחד הצעדים הראשונים עליהם שוקדים במשותף המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, המחלקה לתזונה במשרד הבריאות והביטוח הלאומי, הינו לקיים בהקדם סקר ראשוני בנושא, במטרה ללמוד על ההיקף והמאפיינים התזונתיים של התופעה כבסיס לטיפול ומניעה.

חלוקת מזון: נכון להיום בארץ, עמותות מזון וולונטריות עוסקות בסיוע בחלוקת מזון. מדובר בעמותות רבות אשר מחלקות את הסיוע לפי יכולתן, בפיזור גיאוגרפי לא שוויוני (יותר בירושלים והמרכז ופחות בפריפריה) ואין כל סטנדרטים תזונתיים מחייבים. כמובן שאי השוויון הכלכלי מהווה מרכיב מרכזי באב"ת ואחריות המדינה לפתור את בעיית האב"ת. ביקורת מבקר המדינה העלתה כי אין בתמיכה בעמותות מזון משום כלי אפקטיבי לקידום הביטחון התזונתי, שכן היא מועטה, פעמים אינה אלא סיוע חד פעמי, והעמותות הן שקובעות היכן, כיצד ומתי יינתן הסיוע. התפיסה המסתמנת במועצה הלאומית לביטחון תזונתי היא כי עד למיגור הבעיה, עמותות המזון צריכות להפוך למקבילה של קופות החולים לצורך חלוקת מזון לנזקקים, ולעמוד בסטנדרטים מחמירים. כפי שקופות החולים, שהינן עמותות, המבצעות בשם המדינה את הטיפול בבריאות, כך עמותות המזון יהוו את זרוע המדינה לחלוקת מזון. החלוקה חייבת להתבסס לפי קריטריונים כלכליים בשילוב קריטריונים של המצב התזונתי של מקבלי הסיוע. סלי המזון שמחולקים (חלוקה הקרויה חלוקה בעין) חייבים לעמוד בהרכב מזוני ותזונתי, העולה בקנה אחד עם ההמלצות התזונתיות של המחלקה לתזונה במשרד הבריאות אשר תומכים בבריאות האוכלוסייה. הנושא חייב להיות מלווה בנהלים תזונתיים מקצועיים, הטמעה ובקרה ע"י דיאטנים, כדי להבטיח את המענה המזוני תזונתי המיטבי, אשר יכול לסייע לאוכלוסיית הנזקקים בכלל והילדים בפרט לצאת ממעגל העוני הרב דורי. לאחרונה, התייחס מבקר המדינה בחוות דעתו, לעובדה כי למרות הכנתו של סל מזון בסיסי בריא על ידי משרד הבריאות בשנת 2008, לא השתמשו משרדי הממשלה הרלוונטיים בסל זה, כבסיס להבטחת הביטחון התזונתי לתושבי המדינה (מבקר המדינה, 2012). רכזי הבטחון התזונתי המהווים את אנשי הקשר בין העמותות לנזקקים והרווחה, חשוב שיהיו דיאטנים. מהלך כזה יסייע בטיפול כוללני בבעיה, החל בביצוע סינון תזונתי, הערכה תזונתית בהתאם, התאמת סלי התמיכה למכלול גורמי הסיכון, בניית נהלים, הטמעה, הערכה וסיוע בבניית מדיניות ברת קיימא.

מפעל ההזנה בבתי ספר: פעולות נוספות שנוקטת המדינה לטיפול באב"ת הן מפעל ההזנה בבתי הספר ותמיכה בעמותות מזון. מפעל ההזנה בבתי הספר נכון להיום הינו חלקי, כולל רק חלק מהילדים הזכאים ומבוסס על חמגשיות של חברות קייטרינג. בעולם קיימים מודלים אוניברסליים, כלומר, שכלל התלמידים אוכלים ארוחה חמה בבית הספר, כחלק מתפיסה כוללנית המשלבת לימודי בישול ותזונה וארוחה משותפת עם המורים. מודלים כאלה קיימים בפינלנד ויפן. ביפן הכניסו דיאטנים לבתי הספר אשר מרכזים את כל תחום ההזנה, לימודי הבישול והתזונה מכוח חוק דיאטנים, שנועד להבטיח את הטיפול המקצועי המיטבי בתחום

חשוב זה. מהלך כזה מכוון להבטיח הטמעת ארגז כלים, ידע ורכישת הרגלים בריאים כדי להוביל לחברה בריאה יותר מכל ההיבטים. המועצה הישראלית הלאומית לביטחון תזונתי חותרת להוביל גישה אוניברסלית ברוח מודלים אלה.

הטיפול והמניעה של אי ביטחון תזונתי מחייב שילובם של דיאטנים בנקודות מפתח כדי להבטיח שהטיפול יהיה לא רק מכבד, נושא בעל חשיבות אתית מרכזית, אלא גם טיפול העולה בקנה אחד עם תזונה מקדמת בריאות בכלל ולאוכלוסייה בסיכון סוציאלי בפרט. ההערכה התזונתית לאוכלוסייה הנמצאת באב"ת הינה מחויבת המציאות כדי להבטיח שהטיפול התזונתי יוביל למניעת הדרדרות תזונתית (כולל התפתחות גורמי סיכון ותחלואה הנובעים מתזונה לקויה בכל שכבות הגיל). הדרכה, פקוח ובקרה על סלי המזון הניתנים ע"י העמותות לנזקקים והדרכה תזונתית כולל כישורי צרכנות תזונתית ובישול בריא בתקציב מוגבל לנתמכים, הם רק קצה קרחון של פעילות מקצועית מתחייבת למען הבטחת ביטחון תזונתי של האוכלוסייה הנמצאת בסיכון ובאי ביטחון תזונתי.

היעד של המדינה לחתור למיגור אי הביטחון התזונתי באמצעות של שילוב כלים רגולטורים וחינוכיים בתחומי עלויות המזון הבסיסי הבריא, לימוד חקלאות ביתית, בישול, תזונה וקיימות כמקצוע חובה וחלק מליבת החינוך לכל המגזרים, הקטנת אובדן המזון בכל הרבדים, הגדלת איסוף עודפי המזון וכמובן באמצעות הגדלת הכסף המשפחתי הפנוי עבור המזון.

לסיכום: אי ביטחון תזונתי מהווה בעיה אמיתית בעלת השלכות בריאותיות, חברתיות, כלכליות

מרחיקות לכת. מצב זה משקף בעיה חברתית והינו תוצאה ובו בזמן גם גורם לבעיית אי השוויון הכלכלי והבריאותי ההולכים וגדלים בארצנו. לאב"ת השלכה על מיצוי פוטנציאל ההון האנושי ואחריות המדינה לטיפול הכוללני בבעיה. הכלים העומדים בפני המדינה מרובים וחייבים להיות מבוססים על שילוב של הנגשת סל מזון בריא בסיסי לכל, על תכניות הדרכה תזונתית וטיפול תזונתי בעת הצורך, לנשים טרום הריון והריון ואימהות לתינוקות. על תוכנית הזנה אוניברסלית משולבת בהחזרת לימודי התזונה, הבישול והחקלאות וקיימות כמקצוע ליבה לכל התלמידים

בארץ. אלה מקצת הצעדים המתחייבים וכמובן אלה צריכים להיות מלווים בהטמעה והערכה כדי לטפל בבעיית האב"ת ובתוך מספר שנים להגיע לביטחון תזונתי לכל תושבי המדינה.

 

 

  1. Yajnik C, S, Transmission of Obesity-Adiposity and Related Disorders from the Mother to the Baby. Ann Nutr Metab 2014;64(suppl 1):8-17
  2. נורית ניראל, דורית ניצן קלוסקי ואח' , ביטחון תזונתי בישראל בשנת 2003 והקשר לדפוסי תזונה 2005
  3. 3. Martorell, R., P. Melgar, J. A. Maluccio, A. D. Stein, and J. A. Rivera, 2010, The nutrition intervention improved adult human capital and economic productivity: J Nutr, v. 140, p. 411-4.

 .4 Anne P Starling, John T Brinton, Deborah H Glueck, Allison L Shapiro, Curtis S Harrod, Anne M Lynch, Anna Maria Siega-Riz, and Dana Dabelea. Associations of maternal BMI and gestational weight gain with neonatal adiposity in the Healthy Start study. Am J Clin Nutr 2015 101: 2 302-309 .